אין ספק שמדינת ישראל מתפקדת במציאות לא פשוטה שלא מוכרת לאף מדינה אחרת בעולם. כחלק מכך אזרחי המדינה חשופים לא פעם לסכנות מסוגים שונים, כולל מה שמוגדר כפעולות איבה. חשוב מאוד לדעת שאם נפגעתם בנסיבות כאלה אינכם לבד. המדינה עומדת לצידכם יחד עם שורת זכויות שעשויות להגיע לכם מתוקף היותכם מבוטחים בביטוח לאומי. באילו זכויות מדובר? לפניכם מדריך מעשי קצר.

מציאות לא פשוטה ומענה שמסייע

מקרים של היפגעות מאירועי טרור או מלחמה עשויים להוביל לצורך בהוצאות רפואיות לא קטנות ולסיבוכים משמעותיים נוספים בחיי היום יום. מצבים כאלה מקבלים התייחסות בכיסוי הביטוחי שמספק הביטוח, שהוא חובה עבור כל אזרחי המדינה: הביטוח הלאומי. עוד על זכויות ביטוח לאומי לנפגעי פעולות איבה תוכלו לקרוא באתר LawTip, ומייד תקראו כאן סקירה כללית עליהן, אך לפני הכול חשוב להדגיש שיש בחוק הגדרות ברורות למצבים כאלה, שעל פיהן נקבעת הזכאות לסיוע.

אז מהי בעצם פעולת איבה?

ההגדרה לפעולת איבה מורכבת מעט, והיא מתייחסת גם למצבים מיוחדים כגון "פגיעה מנשק שהיה מיועד לפעולת איבה של כוחות אויב" או "פגיעה ממעשה אלימות, שמטרתו העיקרית פגיעה באדם בשל השתייכות למוצא לאומי-אתני", ובמקרה של מדינת ישראל ספציפית – פעולות שבבסיסן קיימת שנאת יהודים. מעבר לכך, ישנה השאלה אילו קבוצות אוכלוסייה זכאיות לסיוע, וכאן מדובר למשל על תושבי ישראל ועל אזרחי ישראל, כולל בשטחי יו"ש.

בהיעדר כושר עבודה

הזכויות שמגיעות הן גם נושא מורכב למדי, וכעת נביא כמה דוגמאות בולטות במיוחד. ראשית, במצב של פגיעה בכושר העבודה עקב פעולת האיבה, ולאורך תקופת הטיפול הרפואי, משולם לנפגע תט"ר – תגמול ימי מחלה. במצב כזה נפגעים עשויים להיות זכאים לסיוע כספי לתקופה שמשכה לא יותר מ-9 חודשים, ואם נגרמה נכות בשיעור שבין 10%-19%, עשויים להיות זכאים למענק כספי חד פעמי.

לבני משפחה מקרבה ראשונה

נפגעי פעולות איבה נוהגים לקבל סיוע ממשפחה וחברים, ולצד הרצון הטוב דבר זה עלול להוביל לעומס, גם מבחינה מנטלית וגם מבחינה כלכלית. במקרים אלה בני משפחה מדרגה ראשונה עשויים להיות זכאים לקבלת סיוע בהנחה שנגרמו להם הפסדי שכר, וכן ביחס להוצאות כלכלה ומחיה, הוצאות לינה וחניה, טלפון ואפילו שכירת שירותי טלוויזיה.

גם סיוע נפשי וגם בחו"ל

פגיעה מפעולת איבה יכולה להיות גם פגיעה נפשית משמעותית ולא רק פיזית, וגם כאן המוסד לביטוח לאומי עשוי לסייע. קיימת שורת קריטריונים לזכאות לסיוע כזה, וכך למשל קטין עם נכות של 50% או יותר – או לחלופין נכות עקב פגיעת ראש או נפש של 20% ומעלה – יהיה זכאי לה כל עוד מעריכים שהטיפול ישפר את מצבו. נוסף על כך, סיוע עשוי להינתן גם לישראלים תושבי חוץ שנפגעו מפעולות איבה במהלך עבודה אצל מעביד ישראלי בחו"ל או בעקבותיה. המוסד לביטוח לאומי מחזיק ומציג לציבור רשימת מעבידים שיש להם אישור לצורך סעיף זה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה.

זכות הערעור

מבחינת תהליך בקשת ההכרה בכם כנפגעי פעולת איבה ובקשת הסיוע מהמוסד לביטוח לאומי יש עוד זכות חשובה: הזכות לערער על החלטות שונות. ניתן לערער תוך חודשיים על החלטת הוועדה לזכאות לסיוע, וניתן לערער אפילו על החלטת הוועדה הרפואית בעצמה, אם כי כאן אמורים לערער רק בכל הנוגע להיבטים המשפטיים ולא הרפואיים של ההחלטה.

לסיכום

הצעד הראשון בדרך למיצוי זכויותיכם הוא קודם כל להכיר אותן היטב ולהתעמק בפרטים כפי שהם נוגעים למקרה הספציפי שלכם. לאחר מכן כדאי להתנהל מול המוסד לביטוח לאומי באופן שיטתי ומסודר, ובהרבה מהמקרים הדבר יתבטא בסיוע שיכול לתרום לכם מאוד. שימו לב שניתן להגיש בקשה לסיוע כנפגעי פעולת איבה רק בתוך שנה ממועד האירוע.