מחאות בתי החולים: הכאוס ממשיך

לצערנו מחאת בתי החולים אינו נושא חדש, אלא עדיין נושא רלוונטי מתמיד, ובמיוחד בתקופת החורף בה מחלות עונתיות מזניקות את מספרי החולים, כאשר המצב הקשה ביותר הוא במחלקות הפנימיות שבהן הנתונים מערערים: ברבים מבתי החולים יש רופא בכיר אחד על 20 מטופלים ויש כעשרה מטופלים יותר מהתקן המומלץ, כך שרבים אינם מקבלים טיפול, רבים נאלצים לישון במסדרונות ורבים מהרופאים והאחיות מרגישים מותשים אך עדיין נשארים, כי מישהו בכל זאת צריך לתת מענה, וכל עוד המדינה אינה מרימה את הכפפה, הרופאים נושאים בנטל והציבור משלם את המחיר.

יש מה לעשות!

המחאה ממשיכה ומניבה מגוון משתנים שדורשים היענות מידית. מכאן שנדרש לעדכן את מחירי אשפוז היום, לערוך העדפה מתקנת לטובת המחלקות הפנימיות, להשקיע יותר בצוות הרפואי ובכוח העזר ואף על כל מטופל לבחון האם המצב המדכא אינו הוביל לפגיעה רפואית משמעותית, כי גם ללא כל כוונת זדון מתגלגלים למצב של טעות רפואית הרסנית, אם בשל העומס בעבודה וחוסר בכוח אדם ואם בשל התנאים הירודים והשחיקה של הרופאים, ואכן חולים שמצבם הבריאותי נפגע מתבקשים לערוך בדיקה של מימוש זכויות עקב רשלנות, ולו בכדי לעורר את המדינה ולהבהיר שהמצב אינו יכול להימשך, כי היום זה השכן ומחר זה בן משפחה – כולנו באותה סירה שוקעת.

אין בידוד יש זיהומים

המצב כה רע עד שיש רופאים שהמליצו להרחיב את המסדרונות – היכן שמטופלים רבים עוברים ימים כלילות בחוסר תנאים ומבלי לכבד את הפרטיות שלהם. יש להבין שמדובר בכדור שלג, וזאת כי התנאים הקטסטרופליים אינם רק מונעים טיפול ראוי, אלא גם עשויים להגדיל את כמות המטופלים, כי כאשר קשה לשמור על הבידוד הנחוץ, הרבה יותר קשה למנוע זיהומים, ועל כן מפחיד לחשוב מה יהיה המצב אם לא נפעל כשעוד ניתן.

מחאות בתי החולים

מוקד הבעיה

אם נבקש לאתר היכן מתחילה הבעיה, נמצא שהמוקד הבעייתי מוצב הרבה לפני בית החולים. במה מדובר? הנתונים מראים שההכשרה הרפואית מצויה במצב רעוע, וזאת כי פשוט מאוד אין מספיק תקנים שמיועדים למתמחים, כך שלא מעט אנשים שסיימו לימודי רפואה מתקשים לאייש את כל אותן משרות הכרחיות, ולו כי שלב זה פשוט חסום. מכאן במקום שבוגרי לימודי רפואה ימשיכו לחכות כשנה עד שיתפנה תקן, הגיע הזמן לחדול להיות מדינת חלם ולמצוא מענה ממוקד, כך שכל אותם רופאים עתידיים יקדימו לאייש תפקידים.

מגמה שלילית

הנתונים מראים שקצב הפרישה מתחום הרפואה יותר גבוה מקצב הכניסה של עובדים חדשים. מגמה שלילית זו מצד אחד מלבה את הבעיה ומצד שני מאירה את מקור הבעיה. מכאן שהגיע הזמן לאשר תקציבים, כאלו שימנעו את קריסתם ההדרגתית של בתי החולים. הגיע הזמן לפעול, וגם אם המצב הפוליטי אינו מסייע, עדיין אין מקום להישאר אדישים – זוהי המחויבות שלנו!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *