מדוע חוק הגיוס עורר סערה בפוליטיקה?

סוגיית הגיוס לצה"ל של בחורי הישיבות הייתה מקור למחלוקת עוד מימיה הראשונים של המדינה. במהלך השנים נערכו שינויים שמטרתם הייתה לעמוד ביעדי גיוס, כך שגם בחורי הישיבות ייקחו חלק בנטל וישרתו בצה"ל. הנושא נידון הרבה פעמים בבג"צ בשל עתירות של התנועה לאיכות השלטון ועל כן הוכנסו לחוק תיקונים רבים בחלוף השנים, אבל עד היום נראה שאין הסכמה וכי החרדים מצדם טוענים כי תורתם אמונתם וכי המכסות הנוכחיות מספיקות, בעוד הלובי החילוני טוען שהחלוקה אינה שוויונית וקורא לפעול לגיוס מלא של כל בני ה-18 בישראל. בואו ננסה להבין מדוע החוק הזה מעורר סערה כל כך גדולה שפשוט מסרבת לדעוך.

היסטוריה על קצה המזלג

בשנת 2002 נחקק חוק המאפשר לבחורי ישיבות לדחות את השירות הצבאי שלהם בשנה אם הם אכן לומדים בישיבות, כך שהם אפילו לא צריכים להגיע לצו ראשון, להיקלט במערכת ולהתחיל את תהליך הכניסה לצה"ל. עם אישור מראש הישיבה ובתנאי שהתלמיד לא עוסק בשום דבר אחר, נדחה השירות וניתן היה לחדשו כמה שרוצים כל עוד עומדים בתנאים. בפועל, תלמידים רבים התפרנסו וקיבלו תשלום "בשחור" ודחו את הגיוס עד לנקודה בה צה"ל כבר לא יכול היה לחייב אותם להתגייס. החוק נחקק ל-5 שנים בתחילה ולאחר מכן חודש ל-5 שנים נוספות. ב-2012 הוגשה עתירה לבג"צ על ידי התנועה לאיכות השלטון שגרסה כי החוק איננו חוקתי והעתירה התקבלה. מאז נוספו כמה תיקונים לחוק המסדירים את הליך הגיוס של כל צעיר, מגדירים מכסות גיוס ואפילו מאפשרים נקיטה בהליך פלילי כלפי מי שעובר על החוק. זה ממש לא נגמר כאן.

מדוע חוק - הגיוס עורר סערה בפוליטיקה

על מה כל המהומה?

בשנת 2017 הוגש בג"צ חוק הגיוס שפסל למעשה את התיקונים האחרונים מתוך עמדה כי החוק פוגע בזכויות האדם וכי יש להביא בהדרגה לשוויון עם גיוס מלא של כל בחורי הישיבות. מכאן, החלה מהומה כאשר הסיעות החרדיות שהרכיבו כמעט כל קואליציה בשנים האחרונות, מביעות התנגדות לכל נוסח להצעת חוק שהוגש על ידי מפלגות האופוזיציה ומפלגת ישראל ביתנו. בדיוק על העניין הזה פורקו כמה ממשלות בשנים האחרונות ובדיוק בשל כך לא הצליח בנימין נתניהו להרכיב ממשלה בסבב הבחירות השני (מתוך 3) במערכת הבחירות האחרונה.

מה כל כך מיוחד בעניין הזה?

יש שיבואו ויגידו שכך היה המצב מאז ומתמיד. בני נוער שרוצים להתגייס לרוב עושים זאת בחדווה ולציבור החרדי הייתה בעיה עם העניין מאז ומתמיד. ובכן, נראה כי הנושא הזה יוצב על העצב הכי רגיש של החברה הישראלית היום. הציבור החילוני מרגיש כי הממשלות הנוכחיות נכנעות לתכתיבים של הסיעות החרדיות שלהן כוח אלקטורלי משמעותי מאד בשנים האחרונות וזה רק הולך ומתגבר.

אל תופתעו אם הסערה הפוליטית סביב הסוגייה הזו הולכת ללוות אותנו עוד שנים ארוכות.